המיקרוביום של העור

מבוא למיקרוביום האנושי

גופנו מאכלס טריליוני מיקרואורגניזמים. משקלם הכולל נע בין שלושה לארבעה קילוגרמים, כלומר קרוב למשקל המוח שלנו. טכנולוגיות חדשות מאפשרות לזהות מיקרואורגניזמים ולהעריך את מספרם בדגימה נתונה. כיום ידוע כי מיקרואורגניזמים מאכלסים את מערכת העיכול, את איברי המין ואת העור. המיקרואורגניזמים במעי משתתפים בתהליך העיכול ואף נקשרים להשמנה; באיברי המין הם יכולים לפרק תרופות המונעות HIV ולפגוע ביעילותן. המיקרואורגניזמים שעל העור משפיעים בדרכים מגוונות, כפי שיפורט בהמשך.

היווצרות והתפתחות המיקרוביום של העור

המיקרוביום של העור נקבע כבר בלידה. תינוקות הנולדים בלידה וגינלית או בניתוח קיסרי מפתחים מיקרוביום שונה, אשר משתנה לאורך החיים בהתאם לסביבה ולאורח החיים. כדי להשתייך למיקרוביום העורי, מיקרואורגניזם חייב להיצמד, להתרבות ולחדור. פרוטאזות מופרשות יוצרות נישה על פני השטח, וביופילמים נוצרים כדי לתמוך בהיצמדות. הביוכימיה של העור והמיקרופלורה העורית מגיעות לאיזון עדין שעלול להשתבש. למעשה, ההרכב המולקולרי של העור נקבע לא רק על ידי תאי העור והמיקרובים, אלא גם על ידי ההרגלים היומיומיים שלנו, כולל שימוש במוצרי היגיינה.

מיקרואורגניזמים מרכזיים הנמצאים על העור

במיקרוביום העורי ניתן למצוא את Corynebacterium, מיקרואורגניזם הממוקם בבתי השחי, מפרק שומנים ומשחרר מולקולות נדיפות בעלות ריח. בנוסף נמצא Propionibacterium acnes, אורגניזם אנאירובי פרו-דלקתי הקשור לאקנה בפנים ולקשקשים בקרקפת. הקרקפת מהווה גם בית גידול לפטרייה Malassezia furfur ולחיידק Staphylococcus. מיקרואורגניזמים אלו מתקיימים יחד במערכת האקולוגית של העור ותורמים הן לתהליכים תקינים והן למצבים פתולוגיים, בהתאם לאיזון ביניהם.

מצבי עור הקשורים למיקרוביום

מספר מצבי עור בלתי רצויים עשויים להיגרם על ידי מיקרואורגניזמים. לדוגמה, דרמטיטיס אטופית עשויה להיות תוצאה של שינוי במיקרוביום העורי. מחקר קטן שהתבסס על דגימות מהפנים הראה כי Stenotrophomonas maltophilia היה נפוץ יותר בקרב 13 מטופלים עם דרמטיטיס אטופית, בעוד Dietzia maris היה נפוץ יותר בקרב 10 נבדקים בריאים. ממצאים אלו מצביעים על כך ששינויים באוכלוסיית המיקרובים עשויים להשפיע על התפתחות או החמרה של מצבים דרמטולוגיים מסוימים.

טיפולים פרוביוטיים והשפעתם

טיפולים פרוביוטיים עשויים להקל על גרד. במחקר שבו 44 מטופלים עם דרמטיטיס אטופית קיבלו Bifidobacterium animalis subsp lactis או פלצבו, נמצא כי הגרד פחת בקרב אלו שקיבלו את הטיפול הפרוביוטי. בנוסף, נמצא המטבוליט Kynurenic acid, בעל השפעה נוגדת גרד וכאב, בקרב מטופלים עם ירידה בתסמינים. תוצאות אלו מדגישות את ההשפעה המערכתית האפשרית של פרוביוטיקה על תסמינים עוריים ואת הקשר בין המיקרוביוטה הפנימית לבריאות העור.

טיפולים מקומיים לרגישות העור

גם טיפולים מקומיים יעילים. קרם המכיל ליזט של Bifidobacterium longum או פלצבו נמרח פעמיים ביום במשך חודשיים על מתנדבים עם עור רגיש. המתנדבים שהשתמשו בקרם המכיל תמצית חיידקים הציגו ירידה משמעותית ברגישות העור. ממצא זה מדגים כי יישומים מקומיים ממוקדים יכולים להשפיע ישירות על המיקרוביום העורי ולשפר מצבי עור באופן מקומי.

תפקיד הקוסמטיקה והיבטים עתידיים

ומה לגבי קוסמטיקה. מיקרואורגניזמים יכולים לגרום לגרד, רגישות, דלקת, רוזציאה, ריח לא נעים, יובש, אקנה וקשקשים. ניתן להניח כי אפשר ליישם באופן מקומי רכיבי תזונה ספציפיים המעודדים את צמיחתם של מיקרואורגניזמים מועילים, כך שאלו המזיקים יודחקו וייעלמו. בנוסף, כדי לממש את הרעיון של "יופי מבפנים", ייתכן שניתן יהיה לצרוך פרה-ביוטיקה בשילוב עם טיפולים מקומיים וכלליים לשיפור מצב העור.

מקורות

(1) Grice EA et al (2008) A diversity profile of the human skin microbiota. Genome Res 18 :1043-1050
(2) Nakatsuji T et al (2013) The microbiome extends to subepidermal compartments of normal skin. Nat Commun. 4 : 1431-1442
(3) Dekio I et al (2007) Characterization of skin microbiota in patients with atopic dermatitis and in normal subjects using 16S rRNA gene-based comprehensive analysis. J Med Microbiol 56 : 1675-1683
(4) Matsumoto M et al (2014) Antipruritic effects of the probiotic strain LKM512 in adults with atopic dermatitis. Ann Allergy Asthma Immunol. 113 : 209-216
(5) Guéniche A. et al (2010) Bifidobacterium longum lysate, a new ingredient for reactive skin. Exp. Dermatol. 19 : 1-8